<h1>ראב"ן — ב"ב</h1>
<h2>דף כח.</h2>
ועוד שלח ליה שלישי בשיני כשר נמואל שהוא שלישי לראובן כשר להעיד לבן חנוך שהוא שיני לראובן, ותנן [סנהדרין כ"ז:] אילו הן הקרובין אחין כגון חנוך ופלוא שהן אחין פסולין זה לזה שהן ראשונים וכן בן חנוך וחתנו פסולין לפלוא ובנו וחתנו של פלוא פסול לחנוך, חנוך פסול לאליאב בן פלוא שהוא אחי אביו דהיינו ראשון בשיני וכן בן חנוך פסול לאליאב שהוא שיני בשיני כדתנן אחי אביו ובנו וחתנו, אבל בן בן חנוך לא תנן שהוא פסול לאליאב דהיינו שלישי בשיני הילכך הוי כשר. ורבא אמר אף שלישי בראשון כשר דלא תנן אלא אחיו ובנו כגון חנוך ובנו פסול לפלוא שהוא שיני בראשון, אבל בן בנו של חנוך לא תנן שיהא פסול לפלוא שהוא שלישי בראשון ומדלא תנן ש"מ דכשר. ורבא לית ליה דרב דאמר בסנהדרין [שם] אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כדתנן אחי אביו ובנו וחתנו היינו ראשון בשיני ובנו הוי שיני בשיני אף אני לא אעיד לו לאחי אבא שאני לו שיני בראשון, ולא בני שהוא שלישי יעיד לאחי אבא שהוא ראשון דקסבר רב שלישי בראשון לא יעיד, אבל לבן אחי אבא יעיד שהוא שלישי בשיני. ונ"ל דהלכה כרבא מדפריך ליה לרב ואמאי לא יעיד נמואל שהוא שלישי לחנוך שהוא ראשון אנן שיני בראשון תנן כגון אחיו ובנו לו אבל בן בנו של אחיו לו לא תנן, ובעא (מיניה) [למימר] אליבא דרב חתניהן דמתני' כיון דמעלמא קאתי כדור אחר דמי והוו להו חתנים שלישי ופסול בראשון, ולא קיימא אלא חתן הוי כאשתו ושיני הוי אבל שלישי לא פסיל מתניתין בראשון כרבא ומוקי דרב כר' אליעזר ודלא כמתני'. ומר בר רב אשי מכשיר באבא דאבא כגון אליאב בן פלוא לראובן דהא מתני' דאילו הן הקרובין לא פסול אלא אחי אביו אבל אבי אביו לא פסול, ולית הלכתא כוותיה דכ"ש אבי אביו דפסול, ומדקאמר לית הלכתא כוותיה ש"מ דהילכתא כרבא וכר' אבא.
<h2>דף לא.</h2>
[ב"ב נ"ו:] אמר רב יהודה אחד אומר אכלה חיטין ואחד אומר אכלה שעורין הרי זו חזקה דבין חיטי לשערי לאו אדעתייהו דאינשי והיינו נמי כנהרדעי [סנהדרין ל"א.] דאמרו אפילו אחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן מצטרפי כר' שמעון בן אלעזר וכו' (דאמרי') [ואמרינן שם] אחד אומר בדיוטא העליונה ואחד אומר בדיוטא התחתונה אמר ר' חנינא מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן דכל כי האי גוונא מצטרפין לעדות וכן הלכה. ואם ג' כתות מעידין על החזקה כת על שנה ראשונה וכת על שנה שנייה וכת על השלישית הוי חזקה, ואע"ג דר' עקיבא פליג בברייתא סתמא דמתניתין עיקר, וכן ג' אחין מעידין כל אחד על שנה אחת ואחד נכרי מעיד על כל ג' השנים מצטרפין והוי חזקה.
